בתור מעצבת פנים חשוב לי תמיד להיות במרכז העניינים. אני מאוד אוהבת עיצוב פנים קלאסי - על זמני שלעולם ירגיש בעניינים, ועם זאת מתאהבת כל פעם באיזה טרנד שמדליק אותי, מחיה אותי, גורם לי להתרגש – הכי אמיתי.
בכל פעם ההשראה מגיעה ממקום אחר, מאיזו תערוכה טובה, ריהוט שאני רואה בחנות, כיסא צבעוני שאני ממש מתפללת שאחד הלקוחות שלי ירצה בו והוא יהיה הדבר שסביבו תיבנה פלטה של צבעים, זה יכול להיות טרנד הצבעים של השנה החדשה, זה יכול להיות שילוב צבעים מעולה שאני מגלה ומתאהבת, ואיכשהו זה נכנס כנראה עמוק לתודעה ומצליח להשתלב בעיצובים של בתים.
אני חושבת שהדבר הראשון שאני זוכרת, שהפך באמת לטרנד שעד היום עובד בצורה נפלאה הוא טרנד צביעת הקיר בחלקים שונים ובצבעים מגוונים. אני לא באמת זוכרת אם ראיתי את זה באיזשהו מקום – לא תמיד זוכרים מי היה המקור, או מה היתה ההשראה. אולי זה בכלל בא מתוך הראש שלי? המצאה שלי? הכל יכול להיות.
בשנת 2012 – בדיוק 10 שנים מהיום – אחי התקבל לטכניון ועבר לראשונה לדירת סטודנטים/שותפים ורצה שאתכנן לו משהו מעניין לקיר הגדול בחדר (אז לא קראו לזה קיר כוח, או קיר דקורטיבי אלא סתם קיר גדול). ישבתי וחשבתי מה אוכל לתכנן לו שיהיה מגניב, שיהיה שונה ומעניין וצעיר. פתאום עלה הרעיון. ניקח צבע כחול, לבן ושחור, אני אפרוס על הקיר מסקנטייפ בקווים שונים ואצור מלא משולשים, גדולים, קטנים בזוויות שונות ומשונות, וכל חלק נצבע בגוונים שונים של כחול מעורבבים בשחור ולבן. ממש יצרתי במחשב את הקיר, החלוקה שלו והצבעים שיהיו בו – פחות או יותר - ומשם הדרך לביצוע היתה קצרה ביותר וגרפה מחמאות רבות.
אין בן אדם שלא ראה ומכיר את טרנד הקירות הצבעוניים, הצורות השונות והצבעוניות. זה הפך לכזה טרנד אדיר שאפילו יצרו טפטים בדמותו. מאז – כמו כל דבר בעיצוב פנים – הטרנד הזה השתדרג והתעצם, והצורות השונות שיוצרים מהצבעים הם בלתי נגמרים, יפים, מקוריים ויש בהם מן השובבות ואפילו קריצה לכיוון הבאו האוס,כי מהקווים הישרים והחדים הם לאט לאט התעגלו להם והתרככו והביאו לטרנד נוסף ומעניין לא פחות – ריהוט, מידוף ונגרות מעוגלים מקושתים ונפלאים.
שימו לב לכמה דוגמאות נגרות משוגעות שמשאירות אותנו עם פה פעור:
כשאני רואה את הצורות האלה, אני מרגישה צורך לקפץ מאושר כמו ילדה בחנות צעצועים. בא לי לעשות, בא לי לשלב, בא לי ליצור, להשתעשע, לשחק בחומרים, לגעת, להבריק, והצבעים… וואו! איזה שילובים מהממים יש היום - הורוד עתיק שהופך טיפה אפרסקי, הצהוב הלימוני או החרדלי, האדום-כתום-חמרה שיוצר תחושת חמימות ממש בתוך הבטן, הירוק הזה הטיפה דהוי כאילו השתזף לו בשמש קצת יותר מדי, ויש את הסגול החצילי, הבורדו הכהה, הכחול הטורקיזי - שפע של יופי. יש למישהו אומץ??
כמובן שזה מייד מחזיר אותי לזיכרון רחוק שראיתי בתמונות או בקטלוגים ישנים שקיבלתי בילדותי, של עיצוב פנים משנות ה 60 וברור כמו תמיד שההיסטוריה לעולם חוזרת. תמונות מסוף שנות ה 50 ותחילת ה 60, איך הצבעים והצורות מזכירים בצורה כל כך ברורה את מה שמתרחש פה ממש מתחת לאף שלנו.
אז נכון שאפשר לומר שהם היו משוגעים לגמרי ופרקו כל רסן, ואולי חשבו שזה בעקבות וודסטוק, סמי ההזיה, הביטלס וכד' אבל לא, העיצוב הזה קרה לפני כל הנ"ל (וכבודו במקומו מונח).
השנה - שנת 2023, אחרי שנים ארוכות של עיצוב פנים שכולו לבן, ואז הכל אפור, ואז הכל שחור, החליטו כנראה שנמאס ואפשר קצת להשתחרר. אז נכון, לא חוזרים אף פעם לאותן תקופות בהיסטוריה, אבל יוצרים להם סוג של שיחזור שיזכיר נשכחות אבל יוסיף אלמנטים חדשים ומרגשים, כי אנחנו לא באמת מתכוונים לחזור לאחור, אלא להתקדם קדימה.
הקווים עדיין נקיים וקלאסיים, הצבעים עמוקים ומשחק הטרצו המתוק שחזר בגדול, מכניס לנו את השובבות ואת העניין בעיצוב.
שימוש במראה עגולה חצויה בצידה נכנסה גם היא חזק לטרנד עיצוב הפנים. היא מכסה בגודלה כמעט את כל הקיר, ויש משחק נוסף של דבר שנכנס בתוך דבר - שידת האיפור הקטנה כאילו מורכבת על המראה, וצבעי העץ עם ירוק מרווה יוצר שילוב מושלם!
ונסיים עם עיצוב קלאסי, כי זה בדם שלי! הטריק פה זה לשחק עם צבע אחד בלבד, אבל צורות שונות ומגוונות. צבעי מצעים בצבע המיטה, בצבע הקיר, בצבע המנורה, בצבע השידות ובצבע הארון.
ומצד שניכל אחד בנוי מטקסטורות וצורות שונות - בדים רכים וקשים, אם.די.אף. צבוע, קיר חלק וזכוכית בארון, מתכת ועץ - נוצר פה הפנינג של עיצוב מדויק, נקי, חכם ונעים.