אם הייתם שואלים אותי מה אני אוהבת יותר מכל בעבודת עיצוב הפנים, הייתי עונה לכם - בתים ישנים. אין כמו לקבל בית ישן עם איזו היסטוריה מכובדת, שכבר קצת צולע, עייף, מרופט ולא נגיש, ואז להפוך אותו כמו במטה קסם לבית מהמם ביופיו, מתוכנן כראוי, המשנה את פניו לחלוטין ומקבל משפחה חדשה אליו כדי להתחיל מחדש יחד, או משפחה שכבר גרה בו כל השנים ומרגישה אליו רגשות שייכות ושמחה להתחדש בתוכו.
במקרה הזה, לא קיבלתי בית ישן, קיבלתי פרויקט סטיילינג לדירה חדשה במרומי בניין יוקרתי בשכונה המעולה קריית השרון בנתניה. הדירה כבר הייתה מעוצבת כשנכנסתי, אבל בצבעים מאוד מונוכרומטיים ושקטים, והמשפחה החמה והמקסימה הזו, רצתה יותר חום וצבע.
את הזוג המקסים הזה וילדיהם הכרתי כבר קודם בגלל שתכננתי ועיצבתי את הדירה של ההורים של הבעל. ההורים היו הלקוחות הראשונים שלי בשושלת המשפחתית, סיפור האהבה פרח, ומאז הם המשיכו לשלוח אליי את כל בני משפחתם והחברים.
ואיזו משפחה.. באמת: איכות, חום, יופי. הרגשתי בבית מהשנייה הראשונה.
אז בהתחלה דחיתי אותם בגלל לוח זמנים עמוס אבל הם לא וויתרו וחיכו בסבלנות משהו כמו חודשיים-שלושה עד שהתפניתי, ואיזה מזל היה לי לקבל כאלה לקוחות. בתור מעצב פנים אתה נתקל בכל הטיפוסים בעולם. החיבורים, כמו בזוגיות, יכולים להיות מלווים בקשיים וברגעי סיפוק ושמחה. הזוגיות איתם היתה מושלמת כיוון שהם ראו כבר את העבודה שלי בבית ההורים, הם הרגישו ביטחון רב להגיד לי חד וחלק – "מה שתבחרי לעשות ואיך שתבחרי לעצב ולתכנן – נלך אתך. אנחנו סומכים עלייך ומבינים שרק אם לא נתערב לך בדברים, אנחנו נקבל את הטוב ביותר". הייתי המומה לשמע המילים כיוון שזה מה שכל מעצב מתפלל לשמוע. וכך היה.
הדירה ממוקמת בקומה ה 16 בקריית השרון, נתניה. דירה שכבר עוצבה קודם לכן לפני שהכירו אותי, ברמה מאוד גבוהה ובטוב טעם. היה חסר להם טאץ' יותר חמים. כל הבית היפה היה הצבעים מונוכרומטיים – בין אפור ללבן, והם רצו להכניס לכל החלל המרכזי יותר חמימות וסטיילינג אישי. קצת כתמי צבע עזים, עוד תאורה, הכנסת פרטי עץ, תליית תמונות, שטיח רך, וילונות – כל הדברים האלה שגורמים לנו להרגיש נעים ובבית.
גם את חדרי הילדים הם רצו לעצב מחדש, וגם את חדר השינה שלהם.
ביקשתי לדעת מפי הילדים מה הצבעים שמשמחים אותם. האם יש להם תחביבים מיוחדים, איזה סוגים של נופים הם אוהבים. מה האופי שלהם: האם הם אוהבים שקט או מלאי אנרגיה, האם מרגישים נוח בתוך או מחוץ לבית, האם הם מופנמים או מוחצנים. האם אוהבים לארח חברים, לקרוא ספרים, לשמוע מוסיקה.
רציתי למצוא את המקום המדויק שבו הם עצמם ירגישו בבית. כי חדר של ילד, זה בית בפני עצמו – שם הוא ישן, מארח, צופה בטלויזיה, עובד (בהכנת שיעורים), יוצר דברים, קורא או סתם נח. אז בחרתי את הטפטים, תכננתי נגרות לכל חדר – שולחנות עבודה, מדפים, שידות מיטה ארון בגדים, בחרתי להם תמונות, שטיחים וילונות, וחפצי נוי מעניינים, והנה התוצאה לפניכם:
עיצוב החדר של גיא:
עיצוב החדר של רוני:
הום סטיילינג לחדר של טל:
המרחב הציבורי - חלל הסלון, פינת אוכל, מטבח וגם המרפסת:
