למה בעצם מתכוונים בעיצוב פנים כפרי? בואו נעשה קצת סדר.
בסביבות תחילת שנות האלפיים סגנון חדש-ישן כבש את אירופה מכל כיוון אפשרי וסחף את כולם. הסגנון נקרא בשם - עיצוב פנים כפרי.
כמו כל סגנון רטרו, גם כאן "גילו" פתאום אוצרות מהעבר וחשבו איך לחדש אותם, לפתח חומרים שיזכירו אותם, ולשלבם בבתים ובעסקים ששינו את מראה החללים בכל עשור מחדש.
סגנון שנות ה -50, ה-60, ה-70, ה-80 וכן הלאה היו שונים זה מזה ולכל אחד היה סגנון מובהק. שנות ה -2000 היוו את החזרה לאדמה, לכפריות הטובה, לבית ולנשמה האמיתית של בית. עשו זאת על ידי שבירת תקרות כדי לחשוף את קורות העץ המחזיקות את גגות הרעפים, ספות מרופדות בדים עם טקסטורה כלשהי - מפוספסת, פרחונית או משבצות. חזרו לחומרים הטבעיים, הקש הטבעי, בדי הכותנה, אבנים, בריקים גלויים - לחשוף את המבנה האמיתי של הבית, לקלף את השכבה החיצונית הקרה ולחזור לחיק המשפחה ארצות כמו בריטניה וצרפת בעיקר היו אלה שצעדו בראש המצעד להחזרת הכפריות לליבנו.
ולא סתם זה עובר אלינו בצורה כה נגישה - הרי כל כך הרבה מאיתנו מבקשים את התחושה שזה יוצר. עיצוב פנים לבית כפרי זהו עיצוב שכולו חום ואהבה. הבדים רכים ומלטפים, הצבעים חמים ובהירים, העץ עוטף אותנו מכל כיוון, התאורה מאירה באור צהוב וחם, המון וילונות, שטיחים, כריות רכות ושמיכות שזרוקות על הספה הרחבה מול האח הבוערת...
והישראלים רוצים גם.
אבל פתאום נזכרים ש...היי... אין בחוץ שלג, אנחנו מדינה על חוף הים התיכון, מדינה רותחת בקיץ עם אנשים חמים בעצמם. ים, שמש ואנרגיות בשמיים. זה הרי בדיוק ההיפך מהחלום הכפרי בו השלג יורד ברכות מחוץ לחלון ביתנו ואנחנו מתכרבלים בספה עם שוקו חם ומביטים באח הבוערת.
אבל מה עושים אם אנחנו ממש ממש רוצים גם?
מעצבים סגנון חדש שיתאים לאופי הישראלי שלנו קצת יותר. כמו שבאנו ממדינות שונות ואיחדנו את האוכל החם והקר מכל רחבי העולם בעזרת העדות הרבות שהשתלבו יחד, ככה יעשה גם לעיצוב הכפרי.
פתאום הבנו שיש אפשרות לעצב בית כפרי. לשלב מטבח כפרי, אבל לקרוא לו - מטבח כפרי מודרני. לעצב שירותי אורחים - שירותים בסגנון עיצוב כפרי עדין. יכולנו למצוא את האור בשילוב עץ, אבל לא הכהה והמחמם מדי, אלא נגיעות כדוגמת מדפים מעץ אלון במטבח, מדפים כספרייה בסלון. כאן רהיט כפרי כזה ושם אגרטל עם פרחים. מנורות שנתלות מהתקרה עם זכוכית שקופה, או מנורות קיר שמאירות איזו ציור מעניין. והריצוף שתפס כל כך חזק ושילב קצת מהסגנון הספרדי והאיטלקי - מרצפות מצוירות או מאוירות. בחדרים עברנו לפרקטים והתקרות שלנו קיבלו לעיתים קורות עץ, אבל הכל בניחוח מודרני. המטבח הוא עם חזיתות MDF שאפשר ליצור בהן מסגרות או חריצים בדמות המטבח הכפרי, מכניסים זכוכיות "סבתא" כדי להציג כלים שבמשך שנים דאגנו להסתיר כי זה היה ישן מדי. אם הקטע הכפרי הוא להציג את הכל באופן גלוי ומוחצן, העניין בעיצוב הכפרי "מודרני" הוא עדיין להחביא את הבלאגן בתוך הארונות. ואני רואה במובהק איך אנשים היו מאוד רוצים בסגנון מסויים ונאבקים עם הדחף להסתיר.
ההבדל הוא שבסגנון כפרי אמיתי, הדברים הם אותנטיים. העץ הוא עץ אמיתי ולא למינציה ולא גרניט פורצלן. המרצפת המצוירת היא מרצפת בטון ולא גרניט פורצלן דמוית בטון, הדברים המוצגים הם אותנטיים, המטבח עשוי עץ צבוע בצבעים של תכלת, ירוק, אפור במברשת ידנית, ולא MDF צבוע בתנור.
וכך, חנויות מותאמות לסגנון העיצוב הכפרי מודרני לא איחרו לזהות את הצורך וצצו כפטריות אחרי הגשם.
אנחנו רוצים עיצוב בית כפרי ומראה ישן, אך משתמשים בחומרים חדשים, נוחים יותר לניקיון, פחות מדפים גלויים שמצטבר עליהם אבק. אנחנו חיים כמעט כמו. אבל לא בדיוק. הרעיון הוא באמת ליצור איזון. איך מחברים בין הרצון ליצור עיצוב בית כפרי כמו באירופה, אבל להבין שאנחנו חיים בישראל. איך משלבים בין הרצון לשמור על האותנטיות של העיצוב הכפרי עם הרצון לשמור על הפרקטיות והנוחות ללא צורך בשעבוד אינסופי לבית - זו השאלה הגדולה ואת התשובה לזה אני מציגה בהרבה מאוד פרויקטים שעשיתי - ככה ש-עיצוב פנים כפרי מודרני או עיצוב פנים כפרי עדין - הם מושגים שאנחנו בעצם המצאנו. המשהו הזה עם הניחוח האירופאי - ישראלי, ואין כמונו בשילובים מהמזרח והמערב.
מי אני? שמי הילה ואני בעלת משרד לאדריכלות פנים ועיצוב. את לימודי התואר הראשון שלי סיימתי בלונדון בבית הספר לאומניות, שם למדתי עיצוב פנים וניהול פרוייקטים. גרתי בלונדון קרוב לעשור והתאהבתי בעיצוב הכפרי שנראה בהמון בתים, שחזרתי לארץ התחברתי גם לעיצוב המודרני לפשטות והקווים הנקיים.