חדרה, בדרך לאנשהו - אין מישהו שלא חצה את חדרה על כביש 4 ולא ראה את השווארמיה הוותיקה והידועה - סמי בכיכר.
הגג האדום המתכתי, השלט שכתוב בפונט כתב יד, המקום העייף שהכניס אליו בעיקר את מי שכבר מכיר וטעם את הטעם המצויין, אבל לא הזמין אף אחד חדש לעצור את המכונית ולהיכנס אליו.
ואז, לאחר שמעצבים ואדריכלים רבים שניסו לעשות מעשה ולשנות את פני המקום לפניי, הוחלט סופית שהמשרד שלי יקח את הפרוייקט הגדול לידיו. הסקפטיות היתה באוויר מכל עבר. אמרו לי שזה לא יקרה. החל מהעובדים ועד המנהלים, אמרו לי שחבל לי לנסות אפילו. שהעבודה קשה ומסובכת. אך הייתי חדורת מוטיבציה. להקשיב לכל העובדים - החל מאחראי המלצרים, המנהל, הבעלים, עובדי המטבח ועד המנקה המקסימה של המקום. הקשבתי, רשמתי, מדדתי, והפנמתי. הייתי מוכנה להתחיל לחשוב מה באמת המקום הזה צריך. איך הוא יזמין אנשים שעוברים בדרך ולא עוצרים בגלל סטיגמה כזו או אחרת, איזו אווירה נרצה שתהיה שם.
תמונות המקום לפני השיפוץ והבנייה:
תכנון ועיצוב פנים - לאחר התלבטויות רבות על מהות המקום וחלוקתו מחדש לאחר הגדלתו - אילו פונקציות ישארו ואילו יבוטלו. האם תישאר מסעדה ושווארמיה, האם ננצל את המקום גם לאולם קטן? מה עם המאפייה? האם אנחנו מייחדים לה מקום? מה לגבי מכירה של אוכל מוכן? אולי לנצל שניים באחד? אינספור שאלות והליכה הלוך ושוב, מליון גלגולים עד שהוחלט על החלוקה. החלטנו על מסעדה של ישיבה וטייק אווי בנפרד, ואולם קטן לאירועי בוטיק של עד 100 אנשים.
עיצוב הפנים והקונספט של המסעדה שונה לחלוטין מהעיצוב עליו חשבתי עבור האולם ולכן התיישבתי לתכנן ולעצב שני סוגים שונים חללים.
תכנון ועיצוב פנים - המסעדה
עבור המסעדה רצינו ליצור אווירה צעירה כדי לפנות לקהל חדש שאולי לא מכיר וגם לכבד את הקהל הוותיק שזוכר. ליצור כהות בקירות עם רעננות של איזה צבע חי ובהיר, לשחק עם תאורה ועם חומרים שונים. לתת ביטוי לכולם - שכל אחד יוכל למצוא את הפינה שלו. רצינו לתת למקום קריצה כי למה לא להכניס לחדרה הרדומה משהו שבהחלט יכול להתאים לשאר הערים הגדולות. רצינו מצד אחד לתת תחושה תעשייתית של ברזל שחור, בטון ואבן, לשחק עם אלמנטים של גבס בקירות כמלבנים שפורצים החוצה ונכנסים פנימה, לשחק עם תאורה נסתרת וגלויה ואז רצינו לשבור את השחור בצבע - בחרתי בצבע צהוב ירקרק שיאיר הכל, שיתן תחושת ניקיון ויחיה את המקום ויהווה מעין קונטרסט לתעשייתי. תכננתי תאורה שמאירה את הקיר באלומות אור, צינורות שחורים עם מנורות שיעמדו על גב קיר הבריקים האפור, לצד סרגלי העץ שנתנו את אותו משחק של חום וקור.
עץ, ברזל, בטון וצבע חם - הכל מתערבל יחד ויוצר עניין של ניגודיות, ועם זאת נעימות לשבת במקום ולאכול. גם אם אתה בא לבד.
גם החלונות עוצבו בסגנון התעשייתי, ארוכים וצרים יחסית בדמוי חלונות אוטובוס, מתכת שחורה עם זגוגיות שקופות. פסי מתכת מוזהבים מתוחים בחזית החיצונית מעל השלט - זה מיד גורם עניין ומבינים שמדובר במשהו אחר, שלא נראה בסביבה קודם.
אחרי 8 חודשים של עבודה מאומצת, אני שמחה להגיש לכם את התוצאה. מקווה שתהנו!
תכנון ועיצוב פנים - אולם הארועים
לאולם ביקשנו לבחור לוק שונה לגמרי. תכננו כניסה מרשימה - מן מבואה כזו כפי שיוצרים גם בבתים - כאילו נכנסת לסלון ביתי וחמים - ספת עור חומה עשירה, שתי כורסאות בד יפהפיות, שולחן קפה, שולחן קבלה מושקע עשוי עץ. שילוב של נחושת, עץ, בריקים חומים מפירוק, וילון בז' מבריק תלוי בגובה 3 מטרים, מעקה ברזל המפריד בין מבואת הכניסה לחלל הישיבה. את הרצפה ריצפנו במרצפות מצויירות בסגנון עתיק, טפט בסגנון לוח עץ זית של המעצב הבריטי, אנדרו מרטין, יצרנו חלונות גדולים בחלוקה בסגנון אירופאי, שיכניסו פנימה תאורה טבעית וגם יוצרים חלוקת חלל הגיונית בין כל שולחן ושולחן, תאורת קיר תוכננה באופן אישי ונתלתה מעל כל שולחן בזווית אלכסונית.
מי אני? אני מעצבת, אומנית, ציירת ובעלת משרד לאדריכלות פנים ועיצוב שמאוהבת בעולם העיצוב. אני בוחרת את הפרוייקטים שלי בקפידה כי אני רוצה להנות גם מהדרך ולא רק מהתוצאה. עובדת עם קבלנים, נגרים ואנשי מקצוע שנבחרו בקפידה וסוננו במשך השנים עד שנוצר צוות מנצח.