ריצוף מצוייר בעיצוב פנים מעולם לא היה טרנד עבורי. זה אמנם הפך להיות טרנדי שוב בארץ ובעולם לפני 10 שנים בעיקר, ואולי אצל רבים זה כבר מיצה את עצמו, אך עליי לא רק שזה לא נמאס אני עדיין נלהבת מהצבעים, מהצורות ומהאפשרויות. בארץ זה מתקשר באיזשהו אופן לעיצוב פנים כפרי, למרות שבאיזורי הכפר באירופה, מעולם לא ריצפו במרצפות מצויירות. ריצפו בכנסיות, בארמונות שונים, במקומות הקשורים למימשל, והגיעו לארצות צפון אפריקה כשההשפעה היא ספרדית כמובן, אך ההערכה היא שמי שפיתח לראשונה את האריחים הללו היו הגרמנים דווקא, ויחד עם הצרפתים הפיצו אותם ברחבי העולם ובמערב אירופה. הטמפלרים הם אלו שהביאו אותם לפלשתינה, ללב תל אביב.
אז איפה זה פוגש אותי? בגיל 4 אולי 5 סבתא שלי, זכרה לברכה, לקחה אותי איתה לפגוש חברים ותיקים בירושלים. כיוון שמאז ומעולם אני זוכרת בתים וצבעים , יותר ממה שאני זוכרת פרצופים של אנשים או מידע אחר, אני זוכרת שנכנסתי אל הבית ההוא והתבוננתי בו, ראיתי את ה"שטיחים" של הריצוף המעוטר ואהבתי את התחושה החמימה שזה נטע בי, את המסגרת השלמה - תמיד הייתי בעד מסגרות - וידעתי באותו רגע לשמור את המראה טוב טוב בהארד דיסק במוחי, כדי להשתמש בו בבוא היום בביתי שלי. הצבעים שלהם היו מן חומים/בז'יים כאלה, לא הצבעוניות המדהימה של היום. בבואי לרצף את הבית שבניתי לפני כ 7 שנים, נסעתי במיוחד למקום בשם "אריחי נגה" ליד ירושלים - אני אמנם גרה ומעצבת פנים באיזור השרון בעיקר, אך זה יצא סימבולי שדווקא עבור האריחים האלה נסעתי שוב לירושלים. אז עוד לא היו אריחי גרניט פורצלן כמו היום, אלא רק אריחי הבטון היקרים והמדהימים בצורתם ובצבעוניותם. בחרתי אריחים כשטיח למטבח, בחרתי אריחים שונים לשני חדרי הרחצה ולשירותי האורחים, והמראה היה מלבב, מעניין, מיוחד ונהדר. מאז השוק הוצף בדוגמאות רבות, פיתוחים של גרניט פורצלן שהביאו עימם אפשרות קלה לניקוי ולתחזוקה, המחליפה את מרצפות הבטון העבות, הסופחות כל נוזל אם לא דואגים למרוח סילר להגנתן, וגם אם לא אוהבים את המראה המתיישן עם הזמן שהבטון מביא איתו, או אם עושים את הטעות שאני עשיתי בחוסר תשומת לב כשהילדות שלי העלו רעיון מקורי לנקות את הרובה בחריצים, ואני לתומי נתתי להן אבקת מלח לימון. יש לציין שזה אכן ניקה. גם את המרצפות. אמנם הצבע לא נעלם אלא טיפ טיפה דהה, אך זה בהחלט הוריד את כל שכבת הסילר שהיתה מעל. לאחר שהתייעצתי עם כל הגורמים המכובדים לקבלת פתרון, החלטתי בצער רב לרכוש אריחי גרניט פורצלן במקום. בכל זאת, איזור המטבח - מלא לכלוך של מים, בישולים וכאלה - עדיף משהו שאפשר לנקות בקלות. אז לא ויתרתי על הצבע, ועל הטקסטורה שעדיין אהבתי היא בנשמתי, ומצאתי ב"נגב" אריחים דומים לאריחי הבטון. והנה התוצאה לפניכם:
למעלה: תמונה שצולמה לאחר סיום הבנייה לפני 7 שנים כמעט, עם ריצוף אריחי הבטון המצוייר החדשים:
והנה צילום של הריצוף גרניט פורצלן המצוייר מהיום:
התחושה שנותן הריצוף הוא שילוב של חדש עם ישן. יצירת האיזון בין אלה כמו בין חומרים קרים וחמים נותן את תחושת השלמות העוטפת בבית. אני מביטה בזה כל פעם וזה גורם לי לחייך. כמו שטיח אמיתי, גם הריצוף הזה מחמם את הבית. זו גם דרך נפלאה במיוחד לדגום צבעים. אני תמיד ממליצה ללקוחות שלי להתחיל מהקטן לגדול. תמיד למצוא פריט אחד צבעוני שאוהבים - ציפה של כרית נוי צבעונית, כיסוי מיטה מעניין, ציור או תמונה, שטיחון, אפילו פרח שמשלב כמה צבעים- כי אין כמו הטבע עצמו במציאת החיבורים המדויקים ביותר בין הצבעים - וכן אריחים. אריחים צבעוניים אני ממש דוגמת מול המניפה של טמבור או נירלט ובוחרת על פי זה את צבע הרהיט בנגרות, את צבעי הריצוף מסביב, את צבעי הקירות וכן הלאה. זו דרך נפלאה וטיפ מומלץ ביותר ליצור פלטה מושלמת של צבעים.
אז יש היום כל כך הרבה אפשרויות בכיוון הזה. חוץ מאריחי הבטון הצבעוניים עם הפלוסים והמינוסים שלהם, ישנם אריחי הגרניט פרצלן, קרמיקה, והגירסאות היותר טרנדיות, מתחלפות ולא מקבעות הן שטיחי הפי. וי. סי. (לינולאום) הצבעוניים, מדבקות שונות לקרמיקה לכל אוהבי הצורות הגיאומטריות והעיטורים.
כמה דוגמאות שאולי תאהבו, צבעוניות עשירה או רכה, גאומטרי או מעוטר, יכול להכניס טוויסט בעיצוב פנים מודרני, עושר בעיצוב פנים כפרי וצבעוניות מדליקה בעיצוב פנים אורבני / תעשייתי:
חברות כמו "נגב", "ענבל ריצופים", "אחים לוי", "קרן סטון" ועוד.
צריכים ייעוץ להתאמת אריחים בבית שלכם? התקשרו 054-2323126
הילה.